
הרבה שואלים אותי למה סוכריות או ממתקי קרמל שקופים הופכים להיות עכורים או אטומים?
אחת התקלות המאכזבות בהכנת סוכריות קשות היא לקבל סוכרייה אטומה או עכורה לבנבנה, כאשר התכוונו ליצור סוכרייה שקופה ומבריקה.
לפעמים העכירות מופיעה מיד לאחר שהסוכרייה מתקררת ומתייצבת.
במקרים אחרים הסוכרייה יוצאת יפה ושקופה, ורק לאחר כמה ימים מתחילה להופיע עכירות , לעיתים באזור שבו המקל נכנס לסוכרייה.
מה גורם לכך, ומה אפשר לעשות כדי למנוע את התופעה?
סוכרייה קשה או קרמל קשה אמור להיות שקוף
בתהליך ההכנה ממיסים את הסוכר במים, מבשלים את הסירופ עד שרוב המים מתאדים, ולאחר מכן יוצקים להתייצבות.
כאשר התהליך מתבצע נכון, הסוכר מתקשה במבנה חלק .
המבנה האחיד מאפשר לאור לעבור דרך הסוכרייה, ולכן היא נראית שקופה.
כאשר גביש סוכר מתחיל להסתדר וליצור גבישים, הגבישים מפזרים את האור.
כתוצאה מכך הסוכרייה מאבדת את השקיפות שלה ומקבלת מראה חלבי, לבן או אטום.
כלומר, העכירות אינה לכלוך, אוויר או קלקול. היא סימן לכך שהתרחשה התגבשות של הסוכר.
מדוע הסוכר מתגבש?
סירופ של סוכרייה קשה מכיל כמות גדולה של סוכר וכמות קטנה של מים.
לאחר הבישול והקירור הוא נמצא במצב שאינו יציב לחלוטין: מולקולות הסוכר “רוצות” לחזור למבנה הגבישי הטבעי שלהן.
כדי שהתגבשות תתחיל, דרושה בדרך כלל נקודת התחלה.
זו יכולה להיות גביש סוכר שלא נמס, שארית סוכר על דופן הסיר, כלי בחישה שעליו נשארו גבישים ,מד חום שעליו גבישים או אפילו גרגר אבק.
מרגע שנוצרת נקודת התגבשות, גבישים נוספים יכולים להתפתח סביבה, והאזור השקוף מתחיל להפוך לעכור.
עכירות שמופיעה מיד לאחר הכנת הסוכרייה
כאשר הסוכרייה יוצאת עכורה כבר לאחר הקירור, סביר שההתגבשות החלה בזמן הבישול, המזיגה או ההתקררות.
חשוב לציין שלא כל ערבוב גורם להתגבשות.
הבעיה אינה עצם התנועה של הסירופ, אלא האפשרות שבזמן העבודה יוחדרו אליו גבישי סוכר שישמשו נקודות התחלה להתגבשות.
כאשר העכירות קורית לאחר מספר ימים ,יתכן שהסיבה היא חדירת לחות לממתק.
למה מופיעה לפעמים עכירות סביב המקל?
מניסיוני, סוכרייה על מקל יכולה לצאת שקופה לחלוטין, ורק לאחר כשבוע להתחיל לפתח אזור אטום או עכור סביב נקודת הכניסה של המקל.
האזור סביב המקל שונה משאר הסוכרייה. המקל חודר למסת הסוכר, ולעיתים נשאר סביבו חלל זעיר או אזור חיבור שאינו אטום לחלוטין.
ייתכן שבאזור הזה קל יותר ללחות מהאוויר לחדור אל הסוכרייה ,
או התגבשות שמתחילה על גוף זר במסה,שהוא המקל.
(זה נכון גם לגבי תוספות של פרחים או תבלינים או סוכריות קטנטנות לקישוט) .
הלחות מעניקה למולקולות הסוכר תנועה רבה יותר, ובכך יכולה לאפשר לסוכרוז להתחיל להסתדר מחדש כגבישים.
כאשר ההתגבשות מתחילה סביב המקל, מופיעה תחילה טבעת לבנה או עכורה קטנה. עם הזמן היא עלולה להתרחב.
מה תפקידם של גלוקוזה וסוכר אינוורטי במניעהלהפוך מסוכרייה שקופה לסוכרייה אטומה?
גלוקוזה וסוכר אינוורטי אינם רק ממתיקים נוספים שמוספים למתכונים. הם משנים את מבנה תערובת הסוכרים.
סוכרוז מורכב ממולקולות (חלקיקים) שיכולות להסתדר זו לצד זו וליצור גביש
. כאשר מוסיפים לסירופ גלוקוזה וסוכר אינבוורטי, הם מפריעים לסידור ומקטינים את הסיכוי שסוכרוז יתגבש.
לכן גלוקוזה וסוכר אינוורטי משמשים בהכנת סוכריות קשות כחומרים שמסייעים לשלוט בהתגבשות.
אבל כאן חשוב להבין שהכמות קובעת.
כמות מתאימה של סוכר אינוורטי וגלוקוזה יכולה לסייע בשמירה על סוכרייה שקופה ולצמצם התגבשות של הסוכרוז שכן תפקידם המרכזי הוא להפריע להתגבשות הסוכרוז.
לעומת זאת, כמות גדולה מדי עלולה ליצור בעיה אחרת של דביקות בממתק ולכן יש חשיבות לאיזון נכון בין הסוכרים ולהקפיד על מתכון נכון.
חיי המדף משתפרים כאשר משתמשים ביחס נכון בין הסוכרים ובשילוב עם בישול, קירור, אריזה ואחסון מתאימים.
כיצד אפשר לצמצם עכירות והתגבשות?
ראשית, חשוב להמיס לחלוטין את הסוכר בתחילת הבישול.
יש לוודא שהסיר, המרית, המדחום ושאר כלי העבודה נקיים מגבישי סוכר. אם נשארו גבישים על דפנות הסיר, יש להסיר אותם, ולעשות זאת לפני הרתיחה של הסירופ.
בסיום הבישול לא כדאי לגרד אל תוך הסוכרייה את השאריות שהתייבשו על דפנות הסיר או בתחתיתו.
לאחר שהסוכריות התקררו לחלוטין, חשוב לארוז אותן במהירות באריזה בעלת חסימה טובה ללחות.
בישראל, ובמיוחד בימים לחים, השארת סוכריות קשות חשופות אפילו לזמן קצר יכולה להשפיע על חיי המדף שלהן.
בסוכריות על מקל כדאי גם להקפיד על חיבור טוב ככל האפשר בין המקל לבין מסת הסוכר.
האם סוכרייה אטומה או עכורה מקולקלת?
מנסיוני-לא.
העכירות נובעת משינוי במבנה הפיזי של הסוכר: הסוכרייה שהייתה במצב חלק ולא־גבישי החלה להתגבש.
השינוי משפיע על המראה וגם על המרקם. הסוכרייה יכולה להיות פחות שקופה, פחות מבריקה או מעט שונה בתחושה בפה, יותר ״נגיסה״ ,אבל עצם העכירות אינה מעידה שהיא מקולקלת.
מבחינה מקצועית, זו עדיין תקלה משום שהתוצאה אינה התוצאה שתכננו, אבל חשוב להבדיל בין פגם במראה ובמרקם לבין קלקול של המוצר.
לסיכום-מתכון הוא רק נקודת ההתחלה-
אפשר לעבוד עם אותה רשימת מרכיבים ולקבל בכל פעם תוצאה שונה.
ההבדל נמצא לעיתים בפרטים שנראים קטנים: גביש שנשאר על דופן הסיר, היחס בין סוגי הסוכרים, הלחות בחדר או סוג האריזה.
בקורס המקצועי להכנת ממתקים בעבודת יד אני מלמדת לא רק מתכונים, אלא מה באמת קורה בתוך הסיר ובתוך הממתק:
כיצד נמנע את ההתגבשות, איך סוגי הסוכרים משפיעים זה על זה, ואיך להגיע לתוצאה מדויקת ועקבית.
גם בסדנאות להכנת ממתקים שלי אפשר לראות את התהליכים בזמן אמת ולהבין כיצד פעולות קטנות משפיעות על השקיפות, המרקם וחיי המדף של הסוכרייה.
רוצים להבין לעומק מה קורה בתוך הסיר?
בשיעור המקצועי בנושא קרמל קשה אני מלמדת הכנת סוכריות קשות לצד עקרונות שמאפשרים למנוע התגבשות ולהגיע לתוצאה מדויקת ועקבית.לפרטים על השיעור.
רוצים ללמוד את עולם הממתקים בצורה רחבה ומקצועית-מקרמל וטופי ועד מרשמלו נוגט,מרמלדה,גומי ועוד.?
רוצים לצפות בסרטון לדוגמא כדי להתרשם?